המרת וידאו לקובץ מחשב
המאמר נכתב על ידי בשנת 2000, עוד בשנים הראשונות של הופעת הוידאו באינטרנט, ופורסם על-פני שני גיליונות של המגזין AV+ דיגיטלי (בעריכת מיכאל ברנס) בתחילת 2001.
בחרתי שלא לעדכן את המאמר מטעמים נוסטלגיים 🙂
חלק מן הנתונים כמובן שכבר אינם מעודכנים או שאפילו אינם רלבנטיים, אך מרבית העקרונות ותהליכי העבודה המפורטים עומדים בעינם גם היום.
הגלישה באינטרנט צוברת תאוצה
התחזיות הן כי בתוך 5 שנים תתנגן רשת האינטרנט ממכשירי Palm, מטלפונים סלולאריים, ומכשירים נוספים. בהקשר זה, הכריזה חברת Real על שיתוף פעולה עם Nokia. כבר היום, באמצעות נגן ה Real בלבד, ניתן להאזין לאלפי תחנות רדיו, מ 49 מדינות וב 35 שפות. בעוד שהיום מדברים על 1.1 מיליון מכשירים (מלבד מחשבים) שניתן לגלוש באמצעותם באינטרנט (המספר מתייחס לארה"ב בלבד!), הרי שהצפי הוא כי כבר בשנת 2003 יהיו 80 מיליון מכשירים כאלו (שוב, בארה"ב בלבד!): טלפונים סלולאריים, טלוויזיות, מכוניות, מכשירי רדיו ועוד.
וידאו באינטרנט – צעדים ראשונים
הצעדים הראשונים לשידור וידאו באינטרנט החלו כשחברת Sorenson החליטה להירתם לניסיון במציאת פתרונות איכותיים לשידור שפת החרשים באמצעות סימני ידיים ואצבעות, אינפורמציה המחייבת חדות מינימלית. השלב הבא בתחום התרחש עם העלייה בביקוש לטכנולוגיית ה Video Conference. בשנתיים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום, בעזרת פיתוח של דוחסים (codecs) איכותיים לדחיסת וידאו לכדי קובצי מחשב סבירים מבחינת משקלם.
בעקרון, יש להפנים את העובדה הכאובה, כי עד אשר צינורות העברת המידע לא יאפשרו זרימת וידאו ברשת באיכות שידור, עד אז – ניגון וידאו באינטרנט היא פעולה הכרוכה בפשרות מכאיבות. הפשרות הן בעיקר בשני עיניינים: גודל החלון וקצב הנגינה (מספר פריימים בשניה). אומנם, מתחזקת התופעה של מגמת היעלמות המודמים האיטיים 28.8, 33.6) ואגב-כך, גם המודם ה"מהיר" כביכול, במהירות של 56.6), והחלפתם בקווי ISDN כפולים (128=2X64) ובקווים מהירים באמת (אינשאללה בקרוב אצלנו). יחד עם זאת, גם בקווים המהירים (כבלים, DSL), עדיין מדובר ברצף של פשרות, הנובעות משיקולים שונים, שעיקריהן יפורטו בהמשך.
בהקשר זה, כדאי לציין נתון אחד, להמחשת תהליך הדחיסה: בהמרת דחיסה לפסים צרים, מתרחש כיווץ אינפורמציה ביחס של 1:10,000 – 1:12,000 בעת דחיסה למהירות גלישה של 28.8.
אינטראקטיביות
אם הייתי מתבקש לתאר במילה אחת את המגמה העיקרית בתחום, זו המילה בה הייתי בוחר. כבר מראשית לידתה, רשת האינטרנט היא אינטראקטיבית במיוחד. בעזרתן האדיבה של הטכנולוגיות השונות, ובעיקר הודות לתרומה הנרחבת של הכלים השונים לתכנות ובניית אתרים, מוחדרת תכונה זו של אינטראקטיביות פנימה אל תוך סרטון הוידאו עצמו. ניתן לדמיין את ההשלכות המרחיקות לכת של התופעה, בעזרת תיאור של סרטון וידאו לדוגמא: אתר אינטרנט, המציג שידור ספורט כלשהו. הגולש בבית מזיז את העכבר אל עבר ראשו של אחד השחקנים. מיד נפתח על המסך חלון אחר, באמצעותו ניתן לדפדף בנתוני סטטיסטיקה מפורטים, אודות השחקן המסוים. הזזת העכבר לכיוון שלטי הפרסומות שבצידי המגרש (ושוב, אני מדגיש – בתוך סרטון הוידאו עצמו) ולחיצת העכבר על אחת מהפרסומות, תגרום לשתי פעולות בו זמנית: אתר האינטרנט של החברה המפרסמת ייפתח, וחלון נוסף יזמין את הגולש לרכוש את המוצר באמצעות רכישה מקוונת ע"י כרטיס האשראי. הזזת העכבר לפינה אחרת של סרטון הוידאו עצמו תפתח תפריט כלשהו אחר, ויכולנו להמשיך ולהמשיך עוד. שילוב האלמנטים האינטראקטיבים האלו, כחלק אינטגרלי מסרטון הוידאו, מרמז לנו כיצד תראה הטלוויזיה בעתיד, עד אשר – וזאת לדעת רבים – ייעלמו ההבדלים בין שתי המדיות.
Download vs. Streaming
אלו הם שני מושגי יסוד להבנת שידור קובצי וידאו ואודיו באינטרנט. בהמרת קובץ Download, כוונתנו לקובץ אשר חייב ראשית להיות מורד (מועתק) אל המחשב של הגולש, וצפיה בו תתאפשר רק לאחר שהסתיימה פעולת ההורדה עד תומה. קובץ Streaming פועל באופן שונה ומורכב יותר: מרגע לחיצת העכבר על הקובץ, מתחיל שלב קצר בן כמה שניות המכונה Buffering, ואשר בו מוזרמת ונאגרת כמות מספקת של הקילו-בייטים הראשונים של המקטע הראשון של הסרט. בזמן זה המסך שחור, ולא נותר אלא להמתין בסבלנות לסיום שלב ה Buffering. עם תחילת ניגון הסרט, בזמן שהצופה נחשף אל המקטע הראשון, תוך כדי זמן זה – ממשיכה שארית האינפורמציה לזרום, וע"י כך מושגת נגינה רצופה וחפה מקטיעות (הכל תיאורטי, כמובן…). היתרון הבולט בשיטה זו: אין צורך בהמתנה ארוכה עד להורדה מוחלטת של הקובץ. החסרונות: לא ניתן לשוטט בסרט (לקפוץ קדימה או אחורה ע"פ ציר הזמן), ואיכות הצפייה בו – בדר"כ בעייתית יותר. המרה מקצועית בשיטת ה Streaming מאפשרת, בין היתר, שליטה על שני הפרמטרים הבאים: באפשרותנו לקבוע את משך זמן השהייה בשלב ה Buffering (בדר"כ בין 10 ל 25 שניות), ובאפשרותנו לקבוע ולהחליט – האם לאפשר לצופה, בתום הצפיה, לשמור את קובץ הוידאו ע"ג הדיסק הקשיח, או למנוע אפשרות זו ממנו.
באנגלית, שאלת השאלות נשמעת מובנת יותר: How big is your file – how fat is your pipe.
אתר המנסה לבוא לקראת גולשים – כדאי שיאפשר את צפיית סרטון הוידאו ללפחות שניים – אם לא שלושה – קהלים: בעלי מודם (מהירות גלישה איטית), בעלי קו ISDN (בדר"כ כפול, מהירות גלישה בינונית) ולאלו שמהירות הגלישה שלהם מהירה (כבלים, DSL).
באפשרותם של מתכנני אתרים לשבץ בעמודי האתר קבצים נפרדים – כל קובץ מיועד למהירות גלישה שונה, או, אם רצונם בכך – וישנם הבדלים עקרוניים (שלא יפורטו בכתבה זו) בין שתי האפשרויות – יכולה לשכת שירות מקצועית לאפשר, באמצעות הכלים העומדים לרשותה, ביצוע המרה של סרטון וידאו לכדי קובץ אחד המותאם למספר מהירויות גלישה שונות. קובץ זה יושב ע"ג השרת, ומאפשר לצופה לבחור את מהירות הגלישה שלו. ייצור קובץ שכזה אפשרי הודות לפיתוח טכנולוגיית ה MBR: Multiply Bit Rate, ומאז השנה האחרונה נתמכת טכנולוגיה זו ע"י כל נגני הפורמטים המובילים, ומכונה גם: Intelligent Streaming.
נגני מדיה
בכדי להמיר סרטון וידאו יש לפנות ללשכת שירות מקצועית המתמחה בהמרת סרטוני וידאו לקובצי מחשב לשם ניגון ושילוב הקבצים באתרי אינטרנט (או לצורכי מולטימדיה שונים).
הדילמה הראשונה והבסיסית היא לאיזה פורמט נגינה להמיר את הסרטון. שלושת הפורמטים המובילים והעיקריים – כשם שלושת נגני המדיה (נגן מדיה: תוכנה המאפשרת הצגת קובצי וידאו, אודיו וגרפיקה):
.Real, Quick Time, Windows Media
הקבצים בפורמטים השונים הינם בעלי סיומות נפרדות:
Real = .rm = real madia
Quick Time = .mov = movie
Windows Media = .asf = active streaming format
ופורמט חדש ב"חלונות": wmv = windows media video
בשל העובדה כי אין בנמצא טיעון החלטי ומשכנע להעדפת פורמט מסוים אחד על פני מתחריו, מאפשרים אתרים רבים צפייה של אותו סרטון בכל הפורמטים, לשם גמישות מקסימלית.
לעיתים, שיקולים שונים מחייבים העדפה של פורמט יחיד. אולם, מעבר לשיקולים הנובעים מיכולות ותכונות של כ"א מהפורמטים, או מזמינות נגני המדיה השונים אצל המשתמשים, או משיקולים אחרים – קיים השיקול הראשוני והמחייב: תמיכת השרת (server) שעל-גביו מאוחסן האתר – בפורמט הנבחר. בנוסף, על השרת להיות בנוי ומאופיין בצורה המאפשרת כניסה וצפיה של משתמשים רבים, וכמובן במקרה של העברת שידור חי – על השרת להיות מסוגל להתמודד עם כניסה של צופים רבים באופן בו-זמני.
פורמטי דחיסה (codecs) נפוצים
ASF בהיותו הפורמט של מיקרוסופט, מזדקר יתרונו הראשוני, והוא – יכולתו להתנגן על כל פלטפורמה של "חלונות". מלבד זאת, זהו פורמט דחיסה מעולה ומומלץ, בעיקר לקובצי streaming, וזאת בזכות הגמישות הרבה אשר מתאפשרת בעת ההמרה, והתאמת הקובץ לקהלים מגוונים, ובעיקר הודות למשקלים הסבירים המושגים בסוף ההמרה.
MPEG-1 מתנגן ע"ג כל מערכות ההפעלה, כולל לינוקס ויוניקס (מחשבי Mac מחייבים הורדת נגן ה Media Player של Windows – בגירסה מיוחדת למשתמשי Mac. ממש בימים אלה עומדת לצאת גירסה חדשה לנגן ה Quick Time, גירסה 5, שכנראה תתמוך גם היא בפורמט).
מדובר פורמט אידאלי להמרת וידאו לצרכי מצגות מולטימדיה המתנגנות מתקליטורים, בזכות האיכות המצוינת בחלון בגודל של רבע מסך. הפורמט אינו מתאים לנגינת וידאו באינטרנט, למעט קובצי הורדה -download – שאינם שוקלים משקל רב. משקל קובץ של סרטון וידאו באורך דקה: כ 10MB.
MPEG-4 פורמט שהומצא ונזנח ע"י Quick Time, ואומץ מחדש ע"י מיקרוסופט. עדיין לא ברורה איכותו העכשווית (רק בימים אלו הוכרז הפורמט כזכאי תקן ISO), אם כי ב Web Video Expo הוצגו יכולות ראשונות שלו, ועושה רושם שפורמט זה עשוי להיות מהמובילים בשנים הקרובות, בעיקר בשל העובדה כי חברות הכבלים, חברות הטלפון הסלולארי ומספר חברות של תוכנות עריכה מובילות (Avid, Discreet) הכריזו כי הן מאמצות את הפורמט כפורמט עתידי מוביל.
Real זהו שמו של נגן המדיה, וכך מכונים פורמטי הדחיסה שלו. החסרון הבולט של פורמט ה Real (סיומת הקבצים היא: .rm) הוא הצורך בהורדה מוקדמת (חד-פעמית, אומנם) של נגן ה Real. ללא הנגן, לא יוכל המשתמש לצפות או להאזין לקובץ הוידאו או האודיו. יחד עם זאת, חברת Real הצליחה בגירסה החדשה שלה לשפר את איכות הוידאו באופן משמעותי. החברה טוענת, כי לראשונה ניתן באינטרנט לצפות בוידאו באיכות זהה לזו של ה VHS (וממה שאני ראיתי – אותי הם הצליחו לשכנע), וכי בקרוב תשופר האיכות עד כדי איכות של DVD. גם אם הכוונה לקבצים המותאמים לגלישה באמצעות כבלים וקווים מהירים במיוחד, הרי שכחלוצה בפיתוח נגן להעברת אודיו באינטרנט – מצליחה החברה לדחוף את הרשת צעד משמעותי קדימה.
H.263 פורמט להעברת וידאו בקצבים נמוכים, באיכות בינונית. משמש כאחד הפורמטים המובילים בטכנולוגיית ה Video Conference. רצוי לשימוש בסרטונים סטאטיים, ובקצבי גלישה של בין 28.8 עד 56.6.
דגימה
פעולה של המרת וידאו מקלטת אנלוגית או דיגיטלית לכדי קובץ מחשב, מצריכה – כפעולה ראשונה – דגימה איכותית של החומר המצולם אל תוך המחשב. דגימה (או: דיגיטציה) מכרטיסי וידאו חובבניים או בינוניים – תפגע בסופו של דבר באיכות הקובץ. חשוב מאוד לבצע את הדגימה מכרטיס וידאו מקצועי העומד בקריטריונים של איכות שידור. כמו-כן, כדאי להקפיד על דגימה ממקור איכותי עד כמה שניתן, ורצוי מקלטת המאסטר עצמה. דגימה מקלטת VHS אינה מומלצת.
שימו לב כאן איכות אות ביחס לקלטת מקור לאיבוד המידע בפורמטים נחותים. תמונה זו ממחישה עד כמה חשובה דגימה מקלטת מקור ומפורמט וידאו איכותי.
המרה
בדר"כ, להשגת איכות מקסימלית, אין מנוס ממספר המרות, ולעיתים – מספר רב של ניסיונות, לשם השגת תוצאה איכותית. פעולת ההמרה עצמה, לאחר שלב הדגימה, מחייבת התייחסות מקצועית לתחומים העיקריים הבאים:
שיקולים חיצוניים –
באיזו מסגרת ישובץ סרטון הוידאו – מצגת מולטימדיה, אינטראנט, אתר אינטרנט וכד´. מהי הפלטפורמה המאפיינת את הצופה הממוצע – מחשב רגיל או תחנת עבודה מקצועית, ומהי מערכת ההפעלה אליה רוצים לכוון – Windows או Mac ובהמרת Web Video השיקול העיקרי הוא: מהי מהירות הגלישה של הצופה הממוצע.
שיקוליים יחודיים לסרטון הוידאו המסוים –
• איכות חומר הגלם – בדיקת איכותו הראשונית של קלטת הוידאו, של סרטון הוידאו עצמו, תוך שימת לב להמצאות רעשים או דרופים שונים.
• תנועה – עד כמה הסרטון מציג תנועה סטאטית (דוגמאת ראיון, מה שמכונה talking heads) לעומת תנועה רבה (עריכה תזזיתית של חילופי שוטים בקצב מהיר, קליפ בו התנועה מהירה ודינאמית). בימים אלה עניין התנועה הוא המשמעותי ביותר, ועיקר העבודה הטכנולוגית מושקעת סביב נושא זה.
• צבע – פרמטר חשוב בעת ההמרה (רווית צבעים, קונטרסטיות, מונוכרומטיות).
• קצב מועדף (Data Rate) – הסוגיה מורכבת ולא נפרט בה, אך באופן ישיר קשורה היא אל מהירות הגלישה אליה מעוניינים לכוון.
• אודיו – האם הסרטון מכיל דיבור בעיקר? מוסיקה בעיקר? גם וגם? האם ישנה חשיבות להמרת סטריאו? 8/16 bit? ובאיזה קצב תדרים: 8, 11.25, 22.50, 44.1 kHz ? היות ובחישובי משקל הקובץ הרצוי דחיסת האודיו שולית (ביחס לדחיסת הוידאו), המלצתי היא – מלבד מספר מקרים יוצאים מן הכלל – להעדיף את האיכות הגבוהה, ולא לרדת מ kHz22.50 (כבר בקצב כזה יורדת איכות הקול לאיכות מקבילה של קו טלפון).
• גודל חלון – הגדלים המבוקשים בדר"כ (בפיקסלים): 120X160 , 240X320. חשוב להדגיש, כי ללשכת שירות מקצועית עומדים הכלים לבצע המרה לכל גודל חלון נדרש, עד לרמת הפיקסל הבודד (בתנאי, כמובן, שהפורמט מאפשר זאת), וכמו-כן, לתמוך ביחסי גובה/רוחב שונים (aspect ratio), כולל בפורמט התצוגה הפנורמי החדש 9:16.
• קצב ניגון – השאיפה היא בדר"כ להעדיף ניגון חלק של 25 פריימים לשניה PAL, ו 30 פריימים לשניה בסרטון NTSC. אבל מה לעשות, והמציאות מחייבת את אותן פשרות מכאיבות, וברוחבי פס צרים, אין ברירה לעיתים אלא לנגן את הסרטון בקצב חלקי. אגב, לעיתים ההחלטה אינה תלויה רק באופי הסטאטי או הדינאמי של החומר המצולם, אלא גם באיכות המסוימת של קטע הוידאו, היות וניגון בקצב מלא (25 פריימים לשניה) מצמצם למינימום את התעכבות העין ע"פ פריימים בודדים.
• פילטרים – בזמן ההמרה, ניתן וצריך להשתמש בפילטרים וכיוונונים שונים של פרמטרים מסוימים. לדוגמא חלק מהם: Blur, Adaptive Noise, De-Interlace, Brightness, Contrast, Gamma, Hue, Saturation ,Black/White restore, ועוד ועוד.
עריכה לאינטרנט
ישנן לא מעט נקודות השקה בין מדיום הטלוויזיה, לבין רשת האינטרנט. בדומה לטלוויזיה, ובאופן קיצוני עוד יותר – הרשת היא מדיה של קלוז-אפ. אקסטרים לונג-שוט בגודל חלון באתר ממוצע – לא בלבד שלא ייראה טוב – ספק אם ייראה בכלל. וכמו השילטוט (זיפזופ) הבלתי פוסק בעת הצפיה בטלוויזיה, כך ידו "העצבנית" של הגולש על העכבר. ובאופן דרמטי יותר – אם על במאי הסרט המשודר בטלוויזיה להתמודד עם גירויים סביבתיים בסלון הבית, הרי שעל חלון הוידאו הקטן בפינת עמוד האתר להתמודד עם שפע האינפורמציה שמסביב: טקסט, באנרים, כפתורים, תמונות – ועוד ועוד.
עורכי וידאו כבר מזמן יודעים, כי תפקידם אינו מצטמצם לאספקטים האמנותיים של הסרט בלבד, וכי עליהם להתמצא גם באספקטים טכניים שונים. כשאנו דנים בעריכת Web Video הדבר נכון שבעתיים.
מניסיוני, כמעט ולא מתבצעת בישראל עריכת וידאו ייעודית לאינטרנט. עיקר ההמרות המתבצעות בארץ הן של סרטוני פרסומת או תשדירים שונים, אשר הפקתם כוונה מלכתחילה לשידור ברודקאסט. אט אט עורכים ייאלצו לסגל עצמם אל המדיה החדשה. בארה"ב המצב כבר מתחיל להשתנות. שם ניתן להתקל יותר ויותר בעורכי וידאו המתמחים בעריכת סרטים, שמלכתחילה מיועדים לשידור ברשת בלבד.
הפקה ועריכה – טיפים
בשל כל הסיבות שפורטו כאן, בזמן צילום לאינטרנט כדאי להקפיד באופן מיוחד על שימוש בחצובה, על שימוש בפוקוס ידני ולא אוטומטי (בשל הסכנה כי עצם כלשהו ייכנס אל תוך התמונה ויקשה על ההמרה), על צמצם סגור ותאורה חזקה עד כמה שניתן – בעיקר בצילום מרואיין על רקע (Background) סטאטי וקבוע. כמו-כן, כדאי להקפיד על תאורה משלושה מקורות (Fill, Back, Key). תאורה אחורית חשובה במיוחד. מהירות תריס של 1/1000 עשויה לתת תוצאה אופטימלית. צילום של מרואיין שנראה חד וברור, על רקע מטושטש במעט – יניב תוצאה קלה יחסית לצורכי המרה. יש להקפיד הקפדה יתרה על תאורה המבליטה גווני צבעים, רצוי באופן קונטרסטי.
בעת העריכה, רצוי להאריך את משך הזמן בין קט לקט. ככל שהשוט קצר יותר – סכנתו להיבלע בעת ההמרה. כדאי גם להאט את קצב השוטים. slow motion ייראה ברור יותר. חשוב גם לזכור, שצפיית וידאו באינטרנט דורשת מהצופה זמן רב יותר עד שהוא מגיע לרמת ריכוז מספקת. שוטים המורכבים מכמה שכבות של וידאו (compositing) – בעייתים במיוחד להמרה, כך גם לוגואים וכותרות מעופפות. רצוי מאוד להמנע מתוספת אפקטים דוגמאת Lens Flare, Blur קיצוני וכיו"ב.
הטיפ החשוב ביותר שיש לי לתת לעורכי וידאו המיועד לשידור ברשת: המנעו מדיזולבים. דיזולב נראה רע – כמעט בכל סוג של המרה (הדיזולב נהפך לריבועים מפוקסלים ואיומים).