ספר האורחים של הסרט ״גחליליות״

מוזמנים לקרוא את התגובות ותודה מראש לכל מי שיישתפו תחושות ומחשבות לאחר הצפייה בסרט.

אם ברצונכם להזמין הקרנה, אתם מוזמנים ליצור קשר: 054-4564356. הסרט מתאים לצפייה לקהלים ומסגרות שונות, ביניהם תלמידי בתי ספר תיכוניים, אנשי טיפול, פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, סטודנטים לקולנוע, מסגרות העשרה ועוד.‎

Subscribe
Notify of

202 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
מיקי (לימור) איזנמן
13 במאי, 2024

גילי שלום.

ראיתי כבר את הסרט גחלליות כמה פעמים וכל פעם הוא מרגש אותי מחדש. הגעתי אליו די במקרה, אבל בגלל שגדלתי בשבט מודיעין, במשך כל החיים למעשה שמעתי את השם גיורא מייזלר בלי לדעת שום דבר על מי הוא היה ומה הסיפור שלו.

אני לא יכולה בדיוק להסביר מה כל כך מרגש אותי בסרט הזה. משהו בעדינות שלו, משהו בכאב שלך, משהו ביכולת שלו לסכם הרבה מתחושת האובדן שמלווה את השכול, והקשר האישי שלי עם גיורא וכל החברים שלו דרך זה ששמעתי את השם שלו ושמות אחרים שמוזכרים בסרט לאורך כל החיים. בשנתיים האחרונות ראיתי אותו גם עם הבת שלי שלא הייתה בטקסים ולא הכירה את השם וגם בה אני רואה שהסרט מצליח לגעת בצורה עמוקה. אז אני לא יודעת בדיוק מה להגיד לך חוץ מלהגיד לך תודה שאתה משתף ועושה יצירה כל כך מרגשת וגם שאני כואבת מאוד את הכאב שלך ואת הכאב העצום של ההורים שלך שעובר בצורה כל כך חזקה בסרט וקשה ממש לתאר ולהכיל אותו.

קרן גולני
25 בספטמבר, 2023

סיפור מרגש נורא ושובר לב כאחד.
כמה כוחות נפש נדרשו מכולכם כדי להמשיך לחיות בצל האסון הנורא שקרה לכם.
אני ביתו של אהוד סבירסקי ששירת ביחד עם גיורא במשך חצי שנה לפני המלחמה והסיפור שלו מלווה אותו מאז ועד היום.
תודה שאפשרת לי להבין קצת יותר מה עבר על אבא שלי באותם ימים ומה הוא נושא איתו בחייו.
תודה על הזכות להכיר את גיורא, על השיתוף האינטימי והחוויה העוצמתית.
שלא תדעו עוד צער ❤️

אתי גודר
25 בספטמבר, 2023

הסרט המופלא "גחליליות"
גילי היקר, תודה על סרט מדהים, מרתק ומרגש עד דמעות, משקף את העצב האינסופי של המלחמה הזאת, בפרט למשפחות החללים והנעדרים, מאחלת לך שתמשיך ליצור בכזה כישרון ותמצא שלמות וסיפוק בעבודתך

רעות
14 ביוני, 2023

סרט מרתק, סיפור מטורף, כל כך נוגע ללב, ועצוב… כמה עצוב שקרו פה וקורים כאלו מקרים. הסרט עשוי בצורה מעניינת, קצבי במידה, ומסופר היטב. תודה

שלומית הרץ
24 באפריל, 2023

גילי. תודה!! סרט מדהים בדיוק שלו ובאופן שהוא נוגע בדברים הקשים. מנושא הנעדרים ועד האחים והמשפחות שלא קבלו יחס ראוי דרך מערכת שניהלה את ה'אמת'. הסיפור שלך קורע לב ומחבר כאחד!

תמי בצלאלי
24 באפריל, 2023

נגעת בלבי, גילי, אין לתאר כמה. אני יודעת שבכל פעם שאני רואה את הסרט הזה אני נעשית יותר רגישה, יותר חושבת, יותר אכפתית. הוא צודק, זה סרט עליך, ומתוקף כך גם על כולנו. כי אנחנו נעים כמו גחליליות ביקומים שמנגנים במקביל כמו המונטאז'ים שלך, הכל כאילו במקרה, אבל כנראה שאין מקרה, כי אנחנו מקשרים הכול, כמו תמונות חיינו עם אלה של האחרים, ולכן האי-דיוקים נעשים צורמים וכואבים יותר. זה כל כך אוניברסלי הסרט שלך, ויש בו כל כך הרבה נושאים. עכשיו ראיתי אותו בפעם השלישית, והקווץ' בלב קרה לי מדברים שבפעמים הקודמות לא עלו על דעתי.

יואב בצלאלי
24 באפריל, 2023

סיימתי עכשיו את הצפייה והדמעות עוד מופיעות בגלים.
הרבה זמן שלא ראיתי סרט שסחף אותי למסע עם אדם שאינני מכיר ושבמהלך הצפייה, בכל רגע, עמדתי גם מול הכאב הפרטי שלי, למרות שוני משמעותי בין הסיפורים.
מדהים אותי האופן בו הצלחת לשלב את הכאב על האובדן עם אבדן באשר ישנו, לא הנחת את כאבך מול כאבם של אחרים ויצרת סביבה בטוחה לתת מרחב לאבדן של צופייך.
השילוב בין הסיפור של גיורא לבין המסעות במזרח פשוט נהדר, השקופיות מסמנות את התקופה כל כך יפה, התמימות והחלום שבך מעוררים השראה ולא שכחת אף אחד.
אני מקווה שתזכה לדעת את סוף הסיפור של גיורא.
תודה.

יריב
28 במרץ, 2023

התרגשתי ונהנתי. סרט יפה ומרגש.
לדעתי, בהמולה ובבלאגן שהייתה במלחמה הזו ייתכן שגיורא שרד את פגיעת הטנק שלו, ולאחר מכן (אחרי הפגישה עם יגאל רינגרט) הצטרף לטנק אחר "תוך כדי תנועה" מבלי שהכירו אותו ושם מצא את מותו מבלי שיישאר מי שיעיד על כך. מאחל לך הרבה אושר ושלוות נפש.

אילת
26 ביוני, 2022

סיפור כואב כל כך שיש בו את הישראליות כולה. אהבתי במיוחד את הכנות שבו הוא סופר.

שרון
6 במאי, 2022

סרט שמקפל בתוכו 2 טרגדיות. קשה ממש לעכל שהחיים יכולים לזמן כל כך הרבה כאב. קשה גם לעכל את הזלזול של המדינה הזו בחייליה ונורא שמאז המצב רק החמיר.

סיגלית ברסלב-גולדשטין
30 באפריל, 2022

נגעת בצורה ישירה בכל השתי וערב של חוויית השכול של אחיות ואחים שכולים, מבלי לקרוא לזה בשם ולתת לזה כותרת. תיארת את כל החלקים של הפאזל, שכל אחד כשלעצמו הוא עובדה פשוטה, אך כשמרכיבים את הפאזל מקבלים תמונה שהיא אגרוף בבטן הרכה, שלי בכל אופן. חשתי שילוב בין התפעלות מהאומץ וההתמסרות לבין תחושת של קילוף הגלד מעל פצע בן 45 שנה בליבי. מה שהסרט איפשר לי כאחות שכולה, היה להתבונן איך נראית מהצד הליכה עיוורת אחר האבל ותחושת האבדן, איך נראה אח שכול שמות שאבדן אחיו ממשיך לרדוף/ללוות אותו בהמשך חייו. כיום כמלווה רוחנית של בני משפחה שכולים זו בהחלט נקודה שמעניינת במפגש עם השכול – האם אנחנו אמורים יום אחד לקבל את האבדן ולהשלים איתו? איך נראית ההשלמה הזו? האם ניתן להבחין בין מי שהשלימה ו"התמודדה בהצלחה", למי ש"ממאן להתנחם"?
בכל מקרה תודה על עצם העיסוק הגלוי והמפורט בחוויות הללו.

חנן
9 במאי, 2021

גילי – תודה ממש על הסרט החזק הזה. אני רק יכול לדמיין כמה קשה היה לך לעשות אותו – אני מקווה שהיה במהלך ההפקה או לפחות בסופה רגעים מנחמים בשבילך, סגירת מעגל ואולי קצת שלווה ורגיעה נפשית בסוף. אני בערך בגילך, אבל הגעתי לארץ לראשונה כבן 18 בתחילת שנות השמונים, ואני מודה באשמה – לא שמעתי על הסיפור של אחיך עד היום. גמעתי את הסרט בשלמותו באמצע יום עבודה. תודה רבה שהכרת לי את הסיפור של גיורא.

מור
18 באפריל, 2021

סרט מרגש מאוד! ראיתי אותו בסנימטק חיפה כשרק יצא והתחושות שליוו אותי במהלך הצפייה עדיין זכורות לי כאילו זה היה אתמול. סיפור אישי שמספר כל-כך הרבה על מדינת ישראל ועל המציאות הבלתי נתפסת שבה אנו חיים.

ג'ודי קופלמן: תודה
17 באפריל, 2021

תודה רבה על הסרט הזה. נגע בי אישית במיוחד – אנחנו לא שמים לב לסביבה הנפגעת – אולי, במקרה הטוב להורים, ובטח שלא לאחים. מצאתי בו הרבה מקומות להזדהות. אמליץ עליו לתלמידים שלי.

הדר
17 באפריל, 2021

תודה שיצרת רגעים כאלה של חסד,
על הידיעה שאפשר להושיט יד ולנסות להרפא ושאולי יהיה מישהו בצד השני.

מקווה שהיום מצאת גם נחת.

ורדה גצוב
17 באפריל, 2021

מרגש וחונק

מלכי: זיכרון
16 באפריל, 2021

סרט מטלטל ומרגש… כל כך רציתי סוף אחר…
שימצא האח האבוד…
השקעה עמוקה של איסוף וחיבור כל הקשרים
החברים האירועים וסגירת מעגל נוגעת ללב.
עצוב מאד עצוב יהי זכרו ברוך לעד.
סרט חשוב לזכרון של גיורא אחיך ולמענך סיפור התהליך מדהים הנוגע ללב שעברת, שמרטיט את הנשמה.
של האירועים קורעי הלב.

דינה ורדי
15 באפריל, 2021

צפיתי בנשימה עצורה, בעינים דומעות ובלב נרגש. ובהכרת תודה עמוקה. זה סרט שהופך את הצופה בו לאדם יותר טוב, יותר רגיש, אוהד ואוהב זולתו. תודה רבה !

נילי אור: הזדהות ותדהמה מהסיפור
15 באפריל, 2021

וואוו. סחפת אותי וריגשת עד הסוף. כל כך הרבה כאב ועצב חווים כל בני המשפחה של הניספים, וכל אחד (לפחות אני) חושב שהסיפור שלו הכי קשה. לדעתי לצורך פיתרון התעלומה שווה לעשות בדיקת DNA של המימצאים בקבר. הרבה בריאות לך ולמשפחתך, והלוואי ותצליח להמשיך הלאה בשלווה.

דניאלה
15 באפריל, 2021

גילי, אני לא זוכרת איך הגעתי ללינק לצפייה ישירה, ודוקא היום, יום העצמאות ולא אתמול. מניחה שהמילים לתחושות תגענה עוד מעט, כי יש הצפה, אבל לא יכולתי ללכת בלי להשאיר סימן. בא לי לחבק אותך. ולבכות.

נטע
14 באפריל, 2021

גילי, מטלטלת חייך טילטלת את נפשי.

מעיין סלמה
14 באפריל, 2021

הי גילי, ראיתי את הסרט שלך, ואם המקרה או לא, אתמול צפיתי בטקס וגם בשיחה בזום אחריה. כשבחרתי לראות את הסרט הגיע אלי דרך פייסבוק) ובהתחלה לא ידעתי שזהו הסרט שלך אך כשהבנתי זה עוד יותר עוד יותר עיניין אתי (נשארתי עם השאלה הפתוחה שלך האם הסרט אומנותי או לא). אז קודם כל, כן אומנותי, מעבר לערך הסיפורי וההסטורי יש גם בסרט שלך הרבה קטעים מאד מיוחדים ויפים ויזואלית שלוקחים אותך מעבר לסיפור (המרתק), החיפוש בנפאל, התמונות הכפולות, הגחליליות עוד. החיפוש שלך נגע לי, וגם הדרך שבה סיפרת אותו. אני גם איבדתי את אחי הגדול כשהיה בן 19, לא במלחמה אלא בתאונה, והיו לי הרבה מקומות להזדהות עם החיפוש התהיות והכאב. 35 שנה אחרי, יצאתי למסע עם הבת שלי (שלמדה אז קולנוע) כדי "לחפש אותו" ולהכיר אותו יותר דרך חברי ילדות שלו בצרפת ובישראל. אבל זה סיפור אחר. בכל אופן, מאד התרשמתי, גם מהנאום היפה שלך בטקס וגם מהסרט. אני מרגישה שזכיתי. תודה רבה לך על השיתוף, היה מבחינתי מרתק ומרגש. אני מקווה שהסרט שלך יצא בהקרנה רחבה יותר ושעוד אנשים יצאו עם חוויה חזקה. בהצלחה בכל ושוב תודה! מעיין

טל
14 באפריל, 2021

כמה חלל וכמה הוא כבד. מסע אל לב המאפליה, אל האפוקליפסה הפרטית שלך, שהיא גם האפוס הקולקטיבי של כולנו. הלוואי שלא תרגיש יותר אשם אף פעם. הלוואי שתקבל את הילדות שלך בחזרה. כי אתה כל כך ראוי.

גדי דורון
14 באפריל, 2021

הסרט ריגש אותי מאוד. תודה!

יעל יחיאלי: סרט מפעים ומטלטל
14 באפריל, 2021

מסע שמטלטל את נימי הנפש. על מציאות וחלום, מסע של געגוע ללא גבולות. וכאב. כמה כאב. גילי, אתה יוצר בחסד. אפשר לשמוע את פעימות הלב.

כרמית: גחליליות
14 באפריל, 2021

סרט מרגש כנה ונוגע. מאחלת לך חיים טובים

עדית דיין: תודה
14 באפריל, 2021

תודה, גילי, הן על סרט מופלא ומרגש והן על דבריך המרגשים בטכס אמש.
כנכדה של נעדר בקרבות הבריגדה היהודית באיטליה, אשר גולדרינג, אני מזדהה לחלוטין עם תחושות התסכול, חוסר האונים וסימני השאלה האינסופיים הטמונים כולם במינוח "נעדר". זו סיטואציה בלתי אפשרית, בלתי פתורה, והעובדה שחלחלה עד אלי – שנולדתי יותר מעשור אחרי העלמותו – מעידה, כך אני מרשה לעצמי לומר, על עוצמתה.
שוב תודה לך ואנא, השתדל להימנע משימוש במינוח "בוגד" או בגידה" – אין להן מקום בשיח הזה. אתה מבטא תקווה, תוחלת, שלום, אפשרויות של חיים משותפים, אמפטיה וקבלת הנרטיב של שכננו. בגידה – אין כאן. כוח, עוצמה, תכלית – יש ויש. חיבוק חם!

מירה אימבר
14 באפריל, 2021

גילי יקר
אנחנו שנותרנו כאן לזכור ולהזכיר
ואתה הנצחת אותו בכל כך הרבה כשרון רגישות ואהבה
השארת אותו חיי בתוכנו לתמיד
יהי זיכרו ברוך לעד

מוריס קדם: אתה ואני ☺️
14 באפריל, 2021

גילי יקר.
הכרתיך לפני שש שנים דרך הפייסבוק. ״גחליליות״ סרטך, וסיפורך הנוגע והמרגש עד דמעות, חרך בי ארוכות ונגע במקומות שרק משפ׳ השכול יכולה להבין🥲. יחד עם זאת, הבאת והנך נושא תובנות, שעלינו לאמץ ולנקוט צד/צעד… מעבר לכאב האישי ויצר הנקמה, להבנה שאנו מחוייבים לשלום ולהשלמה בינינו ועם הצד שכנגד (אוייבינו?)…
תודה לך איש יקר ובהזדמנות ראשונה, חיבוק גדול 🙏🇮🇱

שרית ארבל: מרגש כתמיד וחיבוק
14 באפריל, 2021

גילי אתה מרגש כתמיד. אוהבים ושולחים חיבןק מסיר הבשר שלימד את העולם פרק בטירוף מערכות
שרית ארבל

נירה דורי
13 באפריל, 2021

גילי יקר
ערב יום הזכרון 13.4.21 וגם השנה צפיתי ב"גחליליות". הדמעות זולגות, הכאב עצום
והגעגוע שאף פעם לא נגמר – לגיורא.
ולך גילי, על המסע הארוך, המטלטל והקשה שעברת כל השנים – חיבוק חם וכל אהבתי והערכתי

הגר קידר: תלם עמוק בנפש
13 באפריל, 2021

איזה מסע עברו הורייך ואתה נותרת עם משא כל כך כבד על כתפיך.
החידתיות שבהעלמות מפלחת את הבטן ומשאירה חלל…
הסרט מקסים, הקריינות, המוסיקה… הכל כל כך נוגע ללב.
בהתחשב שהיה גם את עניין אי דיוק התאריך באבן הזיכרון ועל המצבה, אני חושבת שהמדינה הזו העבירה אותכם במסע ייסורים בל יתואר.
אני מקווה שמצאת מרגוע לנפשו.
קבל חיבוק.

חגי דקל: גחליליות
13 באפריל, 2021

סרט מרגש מאוד, חברי מורי ורבי גילי מייזלר דוקומנטריסט בעל עין נדירה, בנאדם פשוט מֶּנְטְשׁ

רזיה
13 באפריל, 2021

תודה שפתחת עבורי את יום הזיכרון. מעבר רך. כואב אבל רך. צער מוכר שדוהה עם השנים. צער עלינו על המשפחה על אמהות ואבות וילדים שהחיים שלהם לעולם יהיו מכתמים בכאב עמוק על מצבו של אדם. חי או מת. על לשכוח ולסלוח, על מדינה שבוחרת שוב ושוב את הבטחון במלחמה ולא בשלום. על איוולות ונבלות.
מזל שההורים שלנו כבר מתו ואפשר להבריז מהטקסים המכוערים והשקרניים. מנשרים קלו ואריות גברו. הנופלים. החללים ושאר הזיבולים. סליחה. סרט מעורר מחשבה, מעציב כל כך
תודה.

"בבואה"
13 באפריל, 2021

מי מחפש את מי. אולי גיורא מחפש אותנו. זה אנחנו שהפכנו למין טנק אבוד בחול. אבוד מהכל. אנחנו עם שמאבד. כל הזמן כתוב על יעקב שאיבד את יוסף ולא כתוב מילה אחת על לאה שמרגישה אובדן. ולא שאר ה"אמהות" אנחנו מליאים אובדנים בדרך בה בחרנו ללכת בסיני, אחרי גילוי האור עם רעש וברקים – כרעש הרבה טנקים וברקים של אנטי טנקים.

יעל לוטן: אתה מאיר בחושך
13 באפריל, 2021

ראיתי כמה וכמה פעמים וכל פעם מתגלה שם רובד אחר של כאב והבנות
לחיים של כאב מתמשך שלעולם לא יסתיים
לדעת שהתקווה היתה שם ונותרה חתומה בסרט
חיבוק גדול

סמי אלקלעי
13 באפריל, 2021

גילי היקר
קבל חיבוק חם של אהבה ורעות בעיניים דומעות ובלב בוכה ריגשת אותי מאוד

איל חלפון
13 באפריל, 2021

סרט נפלא, במאי רגיש, משפחה מרגשת ובעיקר אח יפה תואר שאיננו.

מרים טן פי
13 באפריל, 2021

סרט חזק ומרגש על מציאות מורכבת וכואבת.
ראיה חיה על מה סוחבים איתם בני המשפחה שנשארים ללא אהובם.
גילי, שאפו על האומץ 💙
מרים

איריס טייטלבאום
13 באפריל, 2021

גילי, איזה מסע לקחת על כתפיך… אתה לבדך נושא את כל הזיכרון והגעגוע המשפחתי. זה לא קל ואני עוקבת בהשתאות והערכה רבה לך. חיבוק. איריס

עדנה זינגר
11 באפריל, 2021

הסרט סוחף ומטלטל ובכל רגע של הצפייה בסרט יכולתי להרגיש איזו חוויה נוראית עברה על כולכם, ובעצם עדיין עוברת. חוסר הוודאות המטלטל שאינו מרפה ואינו מאפשר גם להתאבל הועבר אל הצופה בצורה חזקה ביותר. גם המשאלה החזקה שלך ושל הוריך לפגוש את גיורא כנגד כל הסיכויים היתה מאוד דומיננטית בסרט כמו שהיתה דומיננטית אצלך מאז שגיורא נעלם. הצילומים שבסרט, הראיונות עם החברים של גיורא והחברים של הוריך והדיבור האישי והחשוף שלך גרמו לי להיות שותפה בכל התהליך שעברת. מקווה שהסרט ועריכתו הקלו ולו במעט על החוויה הקשה שאתה סוחב כל חייך.

רותם
11 באפריל, 2021

סרט רגיש, חשוף, מרתק, מלא חמלה ומרגש.
מאפשר לראות את זווית הראיה של אח שכול שלעיתים היא זווית ראיה שותקת או מושתקת
מהשיחה שנעשתה לאחר הסרט אני לוקחת את המשפט: חשוב שנדע לסלוח לעצמנו, אולי זו בשורת הסרט ואני מאמצת אותה. ישר כוח על המסע האמיץ והחשוב הזה! מאחלת המשך עשייה פורה
רותם

מיכל ברקן
11 באפריל, 2021

הסרט שובה ושובר לב. מלחמת יום הכיפורים ונעדריה – לילה שחור משחור. ואתה מגיח מהלילה הזה עם נעדר אחד שיש לו אבא ואמא ואח קטן, וקרובים וחברים רבים, ומגיה באור נגוהות רסיסים של חיים רגישים, כנים, אכפתיים ודומעים.